מתוקות מתות | Dead Honeys
אמניות משתתפות:
ג׳יליאן מאייר, רשא עספור, פאולינה פוקיטה ומינה האוקה,
נוי פורר, ג׳ניפר צ׳אן, אפרת קדם, מיה קולה, אפרת רובינשטיין
אוצר: רן קסמי – אילן
10/3/18 – 5/5/18
פתיחת התערוכה במוצ"ש, 10/3/2018 בשעה 20:00
משכן האמנים הרצליה
 |
| רשא עספור - וידויה של מכורה לבריאות |
אנחנו חיים בעיצומם של זמנים רועשים
ותמורות מרחיקות לכת. תנועת metoo# פרצה סכר שתיקה והביאה לשיטפון של וידויים פומביים בטווח רחב הכוללים הטרדה, ניצול, השפלה ואונס. כולם
יומיומיים. עדיין מוקדם לקבוע אם סופו של התהליך הוא שינוי חברתי, שוויון זכויות, וקריאה מחודשת של מקומה התרבותי של האישה
בחברה המערבית, או שההתעוררות הזו תבלע על ידי המערכת הכלכלית בה אנו חיים. אמנם
metoo# מספק נראות לניצול מיני והתרבות שיוצרת אותו, אך הוא גם משטיח נשים לכדי
קורבנות אנונימיים. גורם לנו להבחין בהן רק ביחס לגברים שפשעו נגדן.
״מתוקות
מתות״ היא תערוכה של קבוצתית של אמניות, שחומר הגלם שלהן הוא הדרך בה נשים מיוצגות
בתרבות הפופולרית, תבניות נשיות שטוחות
ונוחות לעיכול, המוגשות לנו לצריכה על ידי תרבות קפיטליסטית מערבית. בחלל
הגלריה של משכן האמנים יאספו להן פקידת קבלה, מזכירה, מכורה לבריאות, אישה בזנות,
חתיכה שרק רוצה לרצות, אישה אחרי פרידה, אישה בלתי נראית, אישה מן השדרה החמישית,
ועוד אחת שתלויה על אדן החלון בין שמיים וארץ.
האמניות השונות בוחנות ומשתמשות
בדימויים נשים שונים, חושפות את המערכת המייצרת אותן, אך גם מציגה את החיים
האפשריים בתוכן. החיים האפשריים של מתוקות מתות.
מיה קולה - The Horizon
| וידאו | 2013
הוידאו The Horizon של האמנית
הקרואטית מיה קולה (ילידת 1984 חיה ועובדת בניו יורק) משתמש בסצינה קולנועית מוכרת
ומשועתקת למכביר בה הגיבור נאחז בשארית כוחותיו באדן חלון של גורד שחקים, תלוי בין
שמיים וארץ. בוידאו של קולה זוהי גיבורה. זווית הצילום מציבה את הצופה כמי שרואה
אותה מלמעלה, כמי שיכול להציל אותה. קולה בוחרת להשאיר את הגיבורה שלה במצב
הקיצוני, ידיה אוחזות באבן, רגליה מתנודדות באוויר, שערה מתנופף ברוח. היא לא
תתרסק על המדרכה, אך אף אחד לא הולך להושיט לה יד, המתח יישאר לנצח.
קולה מייצרת בעבודתה בתרחישים בהם
דימוי נוצר, מקיפה את הפעולה הפרפורמטיבית ואת תהליך ייצור הדימוי גם יחד. זו הפעם
הראשונה שעבודתה של קולה תוצג בישראל.
אפרת קדם - The Breakup
| מיצב | 2012
The Breakup של אפרת קדם (ילידת 1980 ירושלים, חיה ועובדת בתל אביב)
מורכב ממיכלי גלידה ריקים וחבילת טישו שהיא מצאה. באמצעים פשוטים ומידיים היא
מייצרת את קלישאת הפרידה ההוליוודית. המחקר החזותי של קדם מאפשר מבט על הסביבה
התרבותית בה אנו חיים על ידי התמקדות באיזוטרי ובבלתי מורגש. היא מצליחה למצוא את
ההבטחה הגדולה המצויה בפרטים קטנים, ולסדר אותם מחדש בעדינות לכדי מופעים
יומיומיים פנטסטיים.
קדם היא בעלת תואר ראשון באמנות
מהמדרשה לאמנות מכללת בית ברל, ותואר שני בהצטיינות יתרה מהתוכנית ללימודי המשך של
בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב. היא זוכת ״פרס גבעון״ מטעם מוזיאון תל אביב לאמנות.
ב-2016 חזרה לישראל לאחר שהות של שבע שנים בארה״ב בפרינסטון ומנהטן, שם נוצרו
העבודות המצוצגות בתערוכה.
רשא עספור - וידויה של מכורה לבריאות | סדרת תצלומים | 2015
סדרת העבודות ״וידויה של מכורה
לבריאות״ של רשא עספור (ילידת 1993, בית לחם), היא יומן מצולם המתעד את משטר הדיאטה
הקפדני של עספור לאורך למעלה משנה. על קיר אחד מאות דיוקנאות זהים של עספור שצולמו
מדי יום בחדרה, שבהם לא נראה שינוי מהותי במשקלה. על הקיר מנגד תצלומי מנות המזון
שהיא אכלה לאורך התקופה - צלחות מאוזנות צבעונית וקלורית.
פאולינה פוקיטה ומינה האוקה - New Girl in
Town | וידאו | 2005
עבודתן של פוקיטה (ליטא) והאוקה
(פינלנד) היא וידאו המורכב מתצלומים של עשרות שלטים על נייר צילום אחיד a4, שנעשו על ידי עובדים/ות בבתי זונות
ברובע הסוהו של לונדון. פוקיטה והאוקה, ״חדשות בעיר״ בעצמן, עוקבות אחר העיצוב
הילדותי של השלטים המצויירים ידנית, מעוטרים באופנים שונים, וזאת בניגוד חריף לעסק אותו הם מפרסמים.
ג׳יליאן מאייר - Beach Babe Aim to
Please | וידאו | 2014
בוידאו של ג׳יליאן מאייר (ילידת 1986, חיה ועובדת במיאמי) מצולמת
מאייר עטויה ביקיני יוצאת ונכנסת חליפות מהים. ברגע שהיא נכנסת לפריים, להק של
סמני חץ של עכבר מחשב עוקב אחר גופה
ותנועותיה. התבנית על פיה נעים סמני החץ מבוסס על מחקר הבודק תנועות אישונים בעת
גלישה ברשת.
באמצעות פרוייקטים רב תחומיים, מאייר
חוקרת את הדרכים בהם הטכנולוגיה משפיעה על חיינו, חוויותנו וזהותנו.
משכן האמנים הרצליה
רחוב יודפת 7
שעות הפתיחה:
ימים ב׳ ו-ד׳ - 11:00-15:00
ימים ג׳ ו-ה׳ - 15:30-18:30
יום ש׳ - 10:00-13:00
הכניסה הינה ללא תשלום.
0 comments