תערוכה
חדשה במרכז לאמנות דיגיטלית בחולון:
מוזיאון
ג'סי כהן מציג:
אנחנו
ילידים
ממצאים
ארכיאולוגיים מתקופת הברונזה שמקורם בג׳סי כהן והתגלו במחסני עירית חולון, יוצגו
לראשונה בתערוכה ויזכו לשיחזור, פרשנויות והקשרים אמנותיים עכשוויים
שיצר האמן תמיר ארליך תוך שיתוף עם מגוון קבוצות מהקהילה של ג'סי
כהן
קהל
הצופים יוזמן לקחת חלק ולחשוף את הממצאים המשוחזרים וכך להתנסות בפעולת הארכיאולוג.
בשיתוף
עם רשות העתיקות
פתיחה: יום חמישי 20/09/18 בשעה 20:00
נעילה: 15.12.18
 |
| תערוכה אנחנו ילידים. פריטים מהתערוכה. קרדיט צילום המרכז לאמנות דיגיטלית |
התערוכה מתקיימת בשיתוף עם רשות העתיקות.
אוצר: אייל
דנון, מנהל המרכז לאמנות דיגיטלית.
אוצרת ארכיאולוגיה: גלית ליטני
מוזיאון ג׳סי כהן השלם, הפועל במרכז מאז 2016, הוקם על ידי
האמנים אפי ואמיר ומופעל ביחד עם צוות של תושבים מהשכונה: יגאל אופיר, יעקב ארליך, חביבה ברקול, פנינה ברקול, דבורה הראל, מלכה כהן, רותי מזרחי, תקוה סדס, רחל פולט, מימי רוזנברג
ועדה רחמים, ועוד.
המוזיאון הוא פרויקט מתמשך שמטרתו לתעד את ההיסטוריה של שכונת ג׳סי כהן
ולהציע פרשנויות והקשרים אמנותיים עכשוויים להיסטוריה זו. מהלך זה הוא
בעל חשיבות רבה בשכונת ג׳סי כהן, מכיוון שההיסטוריה שלה נעדרת מהארכיונים
ומהמוזיאונים הרשמיים וסיפורה נמצא בזיכרונות של תושביה בעבר ובהווה. מוזיאון ג׳סי
כהן השלם מבקש להחזיר את השליטה על הסיפור של השכונה לידי התושבים ולהציגו על ידם.
הפרויקט והתערוכה "אנחנו ילידים" מרחיב את
ההיסטוריה של השכונה עד לתקופת הברונזה ומציע אפשרויות חדשות לתפיסת המקום על ידי
התושבים ועל ידי האורחים שיבקרו בתערוכה.
נקודת המוצא של התערוכה היא בתהליך המחקר של מוזיאון ג'סי כהן השלם
כאשר צוות המוזיאון התוודע לקיומה של חפירה ארכאולוגית שהתרחשה בשכונה בשנת 1965 ע"י הארכאולוג
יריב שפירא וכללה ממצאים מחמש שכבות ישוב מהתקופה הפרה-היסטורית (הכלקוליתית) ועד הברונזה
מאוחרת.
למרבה ההפתעה התברר לצוות המחקר שאין ברשות העתיקות רישום של הממצאים הללו
ושאין מידע על מקום הימצאם. לאחר חיפוש אותרו הממצאים במחסני עיריית חולון בתוך
ארגזים שנשכחו.
וכך ההיסטוריה
הארכיאולוגית של השכונה הפכה לתגלית כפולה, אחת שהתרחשה בפועל בשנות ה-60 והשנייה היא גילוי
הממצאים במחסנים של עיריית חולון על ידי המוזיאון והקהילה והעברתם לרשות העתיקות- ואלו היו
לנקודת הפתיחה לתערוכה.
התערוכה תציג בצורה לא ליניארית שלוש תקופות על ציר הזמן של האתר: (1) תקופת הברונזה
המאוחרת (התקופה
הכנענית), תקופה
היסטורית בעלת חשיבות מכרעת עבור ארץ ישראל שהסתיימה בחורבן ובשריפה של יישובים
מקומיים וכיבוש ארץ כנען על ידי ״גויי הים״ ובני ישראל; (2) 1965, גילוי האתר
הארכיאולוגי בשכונה, רגע שיוצג בתערוכה דרך התיעוד שיצרו יריב שפירא וצוות
החפירה; (3) ההווה, מבט על מקום
החפירה כיום לאחר שכוסה.
לצד תצוגה של הממצאים המקוריים, תכלול התערוכה שחזור מונומנטלי של שריד מבנה
המגורים הכנעני שהתגלה בחפירות. לצידו, יוצגו מאות העתקים של כלי החרס העתיקים אשר יוצרו
על ידי תמיר ארליך בשיתוף פעולה עם קבוצות שונות מתוך הקהילה. הממצאים יהיו
טמונים וקהל הצופים יוזמן לקחת חלק במיצב ולחשוף את הממצאים המשוחזרים וכך להתנסות
בפעולת הארכיאולוג.
איתור הממצאים והצגתם בתערוכה הינם הישג עבור
הקהילה. פעולת
השחזור מחברת בין מגוון של קבוצות מקומיות, מייצגת שיתוף פעולה ומסמלת את העניין
המקומי בממצאים. מצד
שני, כפעולת
שיחזור היא נוחלת כישלון בניסיון לייצר העתק נאמן למציאות מבחינת חומר, צורה ונראות. הפער בין
המקור להעתק מצטרף לפער בין הנרטיב ההיסטורי שנושאים הממצאים הארכיאולוגים, לבין
ההיסטוריה המודרנית של השכונה ותושביה, מה שמעמיד בסימן שאלה את היכולת של תושבי השכונה
ובניהם תמיר, לממש
את הרצון לייצר שייכות וזהות קולקטיבית במרחב בו הם חיים דרך הממצאים הארכיאולוגיים.
"תצוגות
ארכיאולוגיות תמיד מעלות את עניין הניכוס התרבותי בעולם" אומר האמן
תמיר ארליך "קודם
כל ביחס להיסטוריה הקולוניאליסטית של גניבת אוצרות והתופעה העכשווית בה מדינות
עולם שלישי דורשות להחזיר את האוצרות מהמערב. תופעה זו
מהדהדת באופן מעט הומוריסטי דרך הסיפור של הזנחת הממצאים בעיריית חולון והרצון
הקהילתי להציגם ב"בית", בשכונה. התערוכה שלי לוקחת את שאלת הניכוס צעד
אחד קדימה ומטילה ספק גם בבעלות שלנו, הקהילה, על הממצאים - האם אנחנו, ילדים ונכדים של מתיישבים יכולים לטעון
לבעלות וחיבור אמיתיים לממצאים של עם עתיק שחיי פה לפני יותר מ-3000 שנה ונכבש על
ידי מתיישבים? (מדובר
בסוף תקופת הברונזה המאוחרת בה "גויי-הים" ובני ישראל
כבשו את ארץ כנען).
אמנות עם קהילה גם היא מעלה שאלות של מעמד וכוח
ביחס לטיב היחסים בין האמן לקהילה. במיוחד כשמדובר בקהילות מוחלשות או ב"אמן מחוץ" שאין לו קשר "אותנטי" לקהילה. חשיבותן של
שאלות אלו מצויה בביקורת שהן מעלות ביחס לאמנים המשתמשים באנשים על מנת ליצור רווח
אמנותי. מצד
שני, אמנות
ללא ניכוס תרבותי היא אמנות דלה, בה אי אפשר ליצור חיבור אל האחר או לטעון טענה ביחס
אליו. יצירת
התערוכה דרך המקום האישי בשל היותי חלק מהקהילה אפשר לי להפוך את הפוליטיקה הזו לחלק
מהפרקטיקה האמנותית של התערוכה ולהציג אותה על מורכבותה. במהלך תהליך העבודה
החלפתי כל הזמן בין הכובע של "חבר קהילה" לזה של "יוצר התערוכה".
התערוכה
׳אנחנו ילידים׳
תערוכתו של תמיר
ארליך
אוצר: אייל דנון
אוצרת ארכיאולוגיה: גלית ליטני
טיפול שימורי בעתיקות: אלישבע
קמייסקי, רשות
העתיקות
20.9.18-15.12.18
שעות הפתיחה של המרכז
לאמנות דיגיטלית:
יום ג' 20:00-16:00
יום ד' 18:00-14:00
יום ה' 18:00-14:00
יום שבת 15:00-11:00
המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית
האמוראים 4 חולון
0 comments