המוזיאון לאמנות האסלאם מציג:
ערבסק עכשווי
העיטור המוסלמי הידוע בשם "ערבסק" שנחשב לעיטור מרכזי ושכיח
בתרבות האסלאם, עומד במרכזה של תערוכה חדשה . אמנים מקומיים ישראלים ופלסטינים יציגו בתערוכה
עבודות שרובן נעשו במיוחד לתערוכה הנותנות פרשנות עכשווית לעיטור תוך שהם יוצקים
לו תכנים ביוגרפיים, פוליטיים ומגדריים
משתתפים: איה בן רון, אניסה אשקר, דור זליכה לוי, דנה לוי, יואב רבן,
מחמוד קייס, רובא סלמה, רימה ארסלנוב.
אוצרת: תמר גיספאן - גרינברג
18/1/18
– 7/4/18
 |
| מחמוד קייס. הכיפה. 2017. מתוך התערוכה ערבסק עכשווי |
אמנות העיטור המוסלמי הידועה בשם "ערבסק" עומדת במרכזה של
תערוכה חדשה שתיפתח במוזיאון לאמנות האסלאם בחודש ינואר הקרוב. התערוכה
"ערבסק עכשווי" מבקשת לבחון כיצד אמנים מקומיים פלסטינים וישראלים מאמצים
מוטיבים שונים שקשורים לערבּסק ומשלבים אותם בעבודתם תוך שהם יוצקים לו תכנים
ביוגרפיים, פוליטיים ומגדריים.
העבודות בתערוכה שרובן נוצרו במיוחד, מצביעות
על שתי גישות שונות של האמנים לערבסק. רוב האמנים הישראלים מתייחסים אל צורתו של
הערבסק והאסתטיקה שלו כמה מהם מציעים לו חלופה ואחרים יוצרים לו הקבלות פנים-תרבותיות
ובין-תרבותיות. האמנים הפלסטינים לעומתם, מזהים את הערבסק עם תרבות האסלאם השמרנית,
רואים בו סמן של הסמכות הפטריארכלית שבבסיסה ורותמים אותו ביתר חופשיות למטרות מחאה
חברתית, מגדרית ופוליטית או לתיאור עוולות.
הערבסק הופיע באמנות האסלאם במאה ה- 10 והפך לעיטור מרכזי ושכיח בעיקר
בארכיטקטורה, טקסטיל, איורי ספרים (בעיקר בקוראן), בכלי מתכת, בכלי חרס ועוד. כיום
מזהים שלושה טיפוסים של ערבסק: צמחי, גאומטרי וקליגרפי שבאים לידי ביטוי בדפוס או דגם
ליניארי שחוזר על עצמו ומתפשט עד אינסוף. הדגם הממלא שטחים נרחבים מתאפיין
בהרמוניות ובאיזון מושלמים, בדחיסות, בחזרתיות ובצבעוניות עזה. אין לו התחלה, אמצע
וסוף, ואין בו ימין-שמאל, למעלה-למטה, מרכז ושוליים או כל היררכיה.
אמנות העיטור המוסלמי, הערבסק, נחשבת לבעלת תפקיד רוחני מרכזי בתרבות
האסלאם שנועדה לשרת את הפולחן הדתי. לפי האסלאם, הערבסק מבטא את המבנה המופלא
והמורכב של העולם ואת שלמותו ההרמונית.
בין העבודות בתערוכה:
"הכיפה 5" מאת מחמוד קייס הוא מיצב פיסולי
דמויי כיפה בגובה 2.5 מ' ובקוטר 4.5 מטר, המבוסס על הערבסק הגאומטרי. כיפה משמשת בתרבויות
שונות לקירוי חללים גדולים בעלי חשיבות טקסית-דתית. המבנה המעוגל שלה מסמל שמיים,
שלמות, נצחיות ואינסוף. קייס בוחר בצורה הזאת המזוהה מאוד עם תרבות הבנייה
המוסלמית ומציע למבקרים לחוות מקרוב את איכויותיה אם כי בו-בזמן הוא יוצר התקה
והזרה שלה כשהוא מציב אותה במרכז החלל מנותק ממבנה דתי.
דור זליכה לוי יצר את
מיצב הווידאו והסאונד ,"לולאות", המגיב על אינסופיותו של הערבסק ועל
היותו נטול היררכיה - בלי התחלה או סוף - ומבקש ליצר חוויה מקבילה לחוויית הצפייה בערבסק
המכסה שטחים ארכיטקטוניים גדולים. הסאונד בעבודה מורכב מדגימות של מוזיקה אתנית אוריינטלית
ועממית שמנוגנת במחזוריות ומלווה במניפולציות דיגיטליות. הווידאו מתבסס על מערכת
של מקרנים ומצלמות שיוצרים יחד דימוי מחזורי המבוסס על דגם גאומטרי ומושפע מתנועות
המבקרים בחלל.
רובא סלמה ממשיכה את עיסוקה בכתיבה קליגרפית בעבודה זו. הכתב הערבי הנושא בחובו
ברכה עבור המאמין ואופן כתיבתו העיטורית, הוא עבורה אמצעי בקורתי כנגד אמירות
סקסיסטיות "הנזרקות" ברחוב כלפי נשים ובכללן הנשים הערביות. אמירות אלו
שהן פוגעניות ומשפילות עומדות בסתירה אל מול התרבות
הדתית השמרנית. סתירה הבאה לידי ביטוי ביתר שאת, בעבודה זו שבה הקליגרפיה המעוטרת
המורכבת היא למעשה משפט ברוטאלי שנאמר כלפי האמנית ברחוב .
משתתפים: איה בן רון, אניסה אשקר, דור זליכה לוי, דנה לוי, יואב רבן, מחמוד
קייס, רובה סלמה, רימה ארסלנוב.
המוזיאון לאמנות האסלאם
רחוב הפלמ"ח 2 ירושלים
טלפון: 02-5661291
שעות פעילות המוזיאון:
שני – רביעי : 10:00- 15:00
חמישי: 10:00- 19:00
שישי – שבת: 10:00 – 14:00
0 comments